#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 1 'ואלו אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא וסטרנורא, באר!	קלנדא - ח' ימים אחר תקופה, סטרנורא - ח' ימים לפני תקופה, שאדם הראשון ראה שהיום מתקצר מאוד ישב ח' ימים בתענית, לאחר התקופה שהיום התארך עשה ח' ימים טובים, לשנה אחרת עשה שניהם ימים טובים, הוא עשה לשמים והם עושים לע&quot;ז.	עבודה זרה ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 2 בעי רב מתנה רומי שעשתה קלנדה העירות הסמוכות לה ומושעבדות לה האם גם נאסרים?	ריב&quot;ל אמר אסורה לכל, ר' יוחנן אמר אינה אסורה אלא לעובדיה, תניא כוותיה דר&quot;י וכן מדויק במשנה 'גוי שעשה משתה לבנו אינו אסור אלא אותו האיש בלבד' בא לאפוקי משועבדיו.	עבודה זרה ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. 3 גוי המזמין את הישראל למשתה בנו האם מותר לישראל ללכת, ואם הולך מה נקרא?	"א&quot;ר ישמעל ישראל שבחו&quot;ל עובדי ע&quot;ז בטהרה הם שמשתתפים בסעודות של גוים, ואפ' אוכלים משלהם מעלה עליו הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר &quot;וקרא לך ואכלת מזבחו&quot; משעת קריאה קרי ליה כאוכל מזבחו.<p dir=""rtl"">מכי רמו שערי באסינתי עד ל' יום מההילולא - אסור תמיד, מכאן והילך עד י&quot;ב חודש - אם אומר מחמת הילולא אסור, אם לאו מותר, יותר מכן - מותר, ולאדם חשוב אסור.</p>"	עבודה זרה ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 1 אלו אידיהם של גוים .. וקרטסים ובבריתא נוסף יום שתפסה בו רומי מלכות באר!	קרטיסים הוא יום שתפסה מלכות, ופעמיים תפסה מלכות, אחת בימי יונים שהשתתפו עם ישראל ונצחו את יון בדברים {וקיימי בהימינותייהו עשרים ושש שנה שדרשו &quot;נסעה ונלכה&quot; ואח&quot;כ נשתעבדו בהם שדרשו &quot;ילך נא אדוני לפני עבדו&quot;}, ואחת שתפסה בימי קלפטרא מלכתא.	עבודה זרה ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 2 כשחלה רבי ישמעאל בר יוסי שלחו ליה רבי אמור לנו שנים וג' דברים שאמרת לנו משום אביך מה אמר להם?	"מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל [ואף שהתחילו לשלוט עשרים ושש שנה קודם בתחילה עמדו בהימנותייהו בהדי ישראל].<p dir=""rtl"">פ' שנה עד לא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית </p><p dir=""rtl"">מ' שנה עד לא חרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות [ואין לומר שלא דנו דיני קנסות דר' יהודה בן בבא סמך את ר&quot;מ ור' יהודה ור' יוסי ור&quot;ש ורבי אלעזר בן שמוע ורב אויא מוסיף אף רבי נחמיה, אלא] דלא דנו דיני נפשות משום דרבו הרוצחים אמרו מוטב נגלי ממקום למקום כי היכי דלא ליחייבו.</p>"	עבודה זרה ח:		
